תוכן

כג) והנה, כיון שיש ב' בחי' אלו, נכריע ונאמר, כי ודאי הוא, כאשר אלו ב' בחי', פנים ואחוריים באים ביחד, אז ודאי שאור הפנים מעולה, לפי שהוא בא בסוד תוספת, על היות לו כבר אור האחור, וזה נתרבה ונתוסף עליו, ומחזירם פב"פ. ולכן אמרנו בספק ב', שאפשר לומר שאור הפנים עלו למעלה בראש, ואור האחוריים נשאר למטה בגופא דיליה. אבל בספק הג', שלא בא בעתיק רק בחי' האחור לבד, אז אין לומר שגם בחי' הפנים יבואו, ויהיו למטה בגופא דעתיק, דא"כ הרי הם מחוברים, ואיך יהיו הפנים למטה, והאחור למעלה. לכן נשאר הפנים באו"א, ואור האחור יעלה בעתיק, שכיון שאינן מחוברים יחד בפרצוף א', ודאי הוא, שאור האחור, גדול מאור הפנים, כי אם אור הפנים לא נתוסף על האחור אלא שיהיה לבדו, הנה גרוע וקטן מאור האחור, לכן נשאר לאו"א.